שיעורים חשובים בסופים שאנחנו מפספסים

שתפו את המאמר

לפני כמה ימים קיבלתי טלפון מעידית, אמא של יובל, שחקן בתכנית השנתיות שלנו.
״יובל החליט לעזוב את התכנית״.
אגרוף בבטן,
רק לפני שבועיים הם נרשמו לתכנית מורחבת,
וככה היא מעדכנת אותי?!
בלי שום התראה מוקדמת ואחרי קצת יותר שנה שהם אצלנו בתכנית.
״הוא קם בלי חשק לאימון, היה דיון עם אבא שלו בדרך,
וכשהם חזרו מהאימון קיימנו שיחה והחלטנו להפסיק את התכנית״.

אני שונאאא לשמוע את זה
מאז שאני זוכר את עצמי חשוב לי לעמוד בציפיות ולא לאכזב,
בביה״ס,
את ההורים,
במערכות יחסים,
בצבא,
כמאמן קבוצה, בנבחרות,
זה הופך להיות מורכב יותר כשאני מנכ״ל של ארגון ומנהל בו זמנית אלפי מערכות יחסים בכל שנה
מאמנים והצוות שעובד איתי, הורים, שחקנים ושחקניות.
הרבה ציפיות לעמוד בהן.

אז מצד אחד תחושת הכיווץ בלתי נמנעת,
מרגיש שזה מנגנון פנימי ואוטומטי שהוא חלק ממני,
בכל פעם שמשפחה מחליטה לא להמשיך אני מתבאס,
אנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לקשר שלנו עם ההורים והילדים ומשקיעים מאמצים בפיתוח מערכת יחסים איתם.
עבורי לכל מערכת יחסים יש 3 שלבים עיקריים:
התחלה, אמצע וסוף.
כבני אדם אנחנו טובה בהתחלה ובאמצע אבל לא נותנים תשומת לב מספיקה לדרך שבה אנחנו מסיימים מערכות יחסים.

10 מחשבות שלי סופים והזדמנויות אדירות שהורים רבים מפספסים:

1. תנו להם להוביל כי דרך מחויבות הבטחון העצמי גדל והם יפתחו את השרירים המתאימים.
אין בעיה להביא מחויבות במקום שהכל זורם בדיוק כמו שאני רוצה.
יש בעיה להביא מחויבות כשיש פער,
ככל שהפער גדול ההורים נכנסים לתמונה מהר יותר ודרך השראה וחוויה הילדים/ות מבינים שזה אירוע בסדר גודל שלא מתאים למידותיהם.
יש מצב שהם יותר חזקים ממה שנדמה לכם,
וגם אם לא – איך יתחזקו?!

2. פרישה/הפסקת פעילות או מערכת יחסים באמצע היא ביטוי של משבר או אכזבה.

3. אכזבה היא בסה״כ פער בין המציאות למה שהיינו רוצים שיקרה.

4. אכזבה שלנו היא הזדמנות של מי שמולנו לצמוח. שחקנים מגיעים אלינו במטרה שנתן אותם ונעזור להם להיות טובים יותר, הדדיות אומרת שגם לנו מגיע להשתפר.

5. פידבק שלילי הוא הזדמנות לצמיחה. ולכן הוא לא מאיים עלינו, אני מבין שאדם שנותן פידבק שלילי מראה איכפתיות.כל דבר שקורה באימונים שלנו נעשה מתוך שיקול דעת ומחשבה, אם אנחנו טועים – אנחנו הראשונים שנשמח לתקן.

6. אם אתם רוצים שהילדים שלכם ילמדו איך לסיים מערכות יחסים בעוצמה ובפתיחות, צריך ללמד אותם וליצור חוויה מותאמת ומרחב בטוח.

7. ראשית – אם אתם תהיו אלה שיוצרים את הקשר ומייצגים את עמדתם, לא יצרתם להם מרחב ללמידה והתפתחות.

8. עבורי מרחב מתאים הוא הזדמנות נוספת לעבד את הרגשות, ולדייק את הצרכים שלהם. ללא קשר אלינו.

9. זו גם הזדמנות לבטא את אותן רגשות וצרכים ולתת הזדמנות לנו לתקן. עבורם זה יהיה שיעור על אמון באנשים אחרים חוץ מההורים שלהם, תקשורת, פתיחות.. חשוב, לא?

10. הרבה פעמים אני שומע מהורים שזו החלטה של הילד/ה ושהם לא רוצים ללחוץ ולהכריח. חברים, לא צריך ללחוץ ובטח שלא להכריח ומצד שני: התמדה זה חשוב, שיתוף, ותקשורת פתוחה מול כאלו שרואים אותך ומתייחסים אליך ברצינות.

אם הייתם רוצים לצרף את השחקן/ית הפרטית שלכם למסגרת שיודעת ליצור חוויות מעצימות ושיעורים חשובים לחיים דרך כדורסל – יש לכם אפשרות להגיע לאחד מסדנאות ההיכרות איתנו:
https://www.bc-basketballcoaching.com/jumpball/?ref=fb

אשמח לשמוע מה אתם חושבים,
אוהב,
לירן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המדריך "להיות השחקן הכי מקצועי שאתה יכול!"

לקבלת החוברת הזינו כתובת מייל

choose to be your best