איך גורמים לילד לאבד תקווה…

נשבר לי כבר לשמוע על ילדים מחויבים, שאוהבים את המשחק, חולמים להצליח, עושים כל מה שהם יכולים ו…מאבדים תקווה.

השבוע שוחחתי בטלפון עם שחקן באחת המסגרות השנתיות שלנו, ילד מוכשר, ספורטאי, ילד משכמו ומעלה.
ילד שבור.

עושה עבודה טובה באימונים, משקיע, עושה יותר מכל הסובבים אותו, חשוב לו כל כך להצליח והוא בטוח שכדי להצליח אסור לו לטעות.

אני כבר לא מתרגש (כלפי חוץ) מהמצבים האלה, נפגשתי בזה כל כך הרבה בשיחות שאני מנהל עם הורים וילדים…שאלתי אותו מה קורה ברגע שהוא עושה טעות? מה המחשבה הראשונה שעוברת לו בראש?

"אני לא מספיק טוב". "כמה טעויות אתה עושה לפני שמתחילים הרעשים, לפני שאתה מאבד את הבטחון?" "2 " הוא אומר. שאלתי אותו – "כמה זמן לוקח לך לעשות טעות?" "שנייה" הוא מחזיר.

תגידו…כמה שניות יש ביום? 86400!!!

שתי שניות מצליחות להרוס לבנאדם את כל הטוב שהוא עושה כל היום!!!!

ואני שואל:

מה היה קורה אם היינו מפרגנים לעצמנו על כל הצלחה / תוצאה רצויה/מאמץ שאנחנו עושים?! השיחה נמשכה 14 דקות בסיומה שאלתי אותו איך הוא מרגיש עכשיו. "הרבה יותר טוב, תודה רבה לירן!"

לא יאמן כמה זה פשוט. תעצרו רגע, סוף השבוע בפתח, למי אתם מפרגנים היום? מחר? כל יום? איך אתם לוקחים את הרעיון הזה ומפיצים אותו הלאה, כך שנגדל דורות חזקים ושלמים עם עצמם!

מעניין אתכם לשמוע פרטים נוספים על מחנה כדורסל? לחץ כאן >>

הצטרפו אלינו !

לקבלת עדכונים, מאמרים, טיפים ועוד הפתעות במייל

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.

תפריט